שאלות נפוצות – כל מה שרצית לדעת ולא היה לך את מי לשאול

מעורבות ועזרה של בנות משפחה בתהליך השחרור יכולות להועיל מאוד. בהרבה מקרים יכול להיות שתמצאו את עצמכן במצב נפשי ורגשי קשה, ויהיה לכן לא פשוט לפעול מול המערכת. מישהו שמכיר אתכן ודואג לכן יוכל לסייע. למשל פנייה של הורים מודאגים או של דמות מבוגרת שקשורה אליכם יכולה לקדם את התהליך ו"להזיז” את הגורמים הנכונים. פנייה כזו תשדר אמינות והיא יכולה ליצור לחץ על הצבא, כי היא מכניסה לתמונה מישהו נוסף שמולו יש לתת את הדין, ומזכירה לצבא את אחריותו על בריאותכם ועל מצבכם הנפשי ממקור "רציני" וסמכותי יותר.           

בני המשפחה שפונים לגורמים צבאיים בעניינכן צריכים להיות מודעים למצב שלכן ולרצון שלכן להשתחרר מהצבא, וגם לרצות בטובתכן מול המערכת. חשוב שיהיו ענייניים ולא ינסו לפנות לרגש של הגורמים השונים, אלא לדבר בשפת הצבא – כזו של חוקים, נהלים, אבחנות וכו'. יעזור אם הם ישדרו אסרטיביות, ידעו לעמוד על שלהם ויהיו בעלי כושר ביטוי מול גורמים בירוקרטיים.      

בנות משפחה יכולות לפנות בשמכן לקצינת פניות הציבור של הצבא, שהיא גורם שאמור לתווך בין גורמים אזרחיים לבין הצבא. הן יוכלו לברר דרכה לגבי פניות שנעשו בעניינכן, לזרז פגישות שנקבעו לכן עם גורמי בריאות הנפש, לברר מידע שקשור לעריקות, נפקדות והעמדה לדין, וכדומה. בני משפחה יכולים גם לבקש באמצעותכם לדבר עם המפקדות הישירות שלכם, להסביר להן את המצב מנקודת מבטם, להפעיל לחץ ולהזכיר להן את אחריותן למצבכם הבריאותי והנפשי. הן יוכלו לדבר גם עם קב”ן, פסיכיאטר צבאי, מראיין בוועדת המצפון, מפקד בסיס הכליאה או כל גורם סמכות אחר שקשור בהליכי קבלת הפטור.     

אם הטיפול בבקשה שלכם מתעכב יותר מדי (אך זכרו שדברים בצבא לוקחים חודשים רבים) או שנתקלתם ביחס פוגעני במהלכו, בני משפחה יכולים להגיש קבילה (תלונה) בשמכן לנציב קבילות החיילים נגד מפקד, קב"ן, או רופא  יחידה ספציפיים שאחראים לזה. הנציבות לרוב מתייחסת לקבילות במהירות ובכובד ראש ויכולה להפעיל לחץ שיזרז את הטיפול בתהליך השחרור שלכם. אם אתן באמצע התהליך לקבלת פטור, קחו בחשבון שהגשת קבילה יכולה גם להשפיע לרעה על האופן שבו יתייחסו אליכן, אז שקלו מהו השלב הנכון להגיש קבילה ואם יש דרכים אחרות לפתור את המצב.

אפשר לפנות לרשת הליווי של פרופיל חדש לקבלת ליווי גם בשביל הורים ובני משפחה אחרים.

החוק והפקודות מחייבים את הצבא לתת לך תשובה סופית לכל פנייה תוך 45 ימים, או לכל הפחות לנמק מדוע יידרש יותר זמן לענות לך. אבל שימו לב שהכלל הזה לא חל על קבלת תעודת הפטור עצמה, שזמן ההמתנה לקבל אותה יכול להימשך גם כמה חודשים. ברוב המקרים, הגורמים בצבא באמת עומדים בתקן הזה ועונים לפניות תוך חודש וחצי. אבל אתם לא חייבים לחכות 45 ימים: אפשר עוד הרבה קודם לכן להתקשר לגורמים הרלוונטיים ולברר איתם מה קורה. בנושאים בוערים מאוד – למשל אם יום הגיוס שלי עוד חודש ועוד לא החזירו לי תשובה לגבי פגישה עם ועדה רפואית, קב”ן או ועדת מצפון – יעזור להתקשר שוב ושוב,לשלוח פניה דרך האזור האישי באתר,  לפנות לכל הגורמים הרלוונטיים ולדרוש תשובה דחופה. הניסיון מלמד שבלי הצקות כאלה, הרבה פניות ובקשות הולכות לאיבוד במגירות העמוקות של הצבא,. אם בקשה ששלחת נדחתה, זכותך לערער על ההחלטה בפני הקצינים שממונים על הגורמים ששלחת להם את הבקשה המקורית.

פטור מסיבות רפואיות, כלומר על מצב פיזי או  נפשי (וטכנית, אבל נראה שרק טכנית, גם פטור מטעמי מצפון) הם שני מסלולי פטור שזמינים גם לעתודאים (התהליך דומה לתהליך שיעברו מלש"בים/מילואימניקים או חיילים בשירות סדיר – בהתאם לאם אתה עדיין לומד, או כבר חזרת לשירות צבאי מלא). אולם כל עוד לא השתחררת מההתחייבות לעתודה, גורמי הצבא יקשו מאוד על שחרורך מהצבא. לפעמים הצבא מעדיף להוציא אנשים מהעתודה במקום לפטור אותם משירות צבאי בכלל, ואחרי זה צריך להתחיל בתהליך מחדש, הפעם עם פחות מכשולים בדרך. מי שמראש מתלבט ולא בטוח לגבי השירות הצבאי ועדיין שוקל להתחייב לעתודה, חשוב שידע שזו התחייבות שקל להיכנס אליה אך קשה מאוד לצאת ממנה – הרבה יותר קשה ומסובך מאשר יציאה מתפקידים בצבא שלא במסלול עתודה. תדע גם שאם נכנסת למסלול עתודה ועזבת את השירות לפני המועד שאליו התחייבת, ייתכן שתצטרך להחזיר לצבא את התשלום עבור הלימודים.

לקריאה נוספת על התחייבות לעתודה ועל שחרור עתודאים

אם נשפטת בדין משמעתי בידי קצין שופט ונכנסת לכלא צבאי – לא יהיה לך רישום פלילי; אם נשפטת בבית דין צבאי בעקבות כתב אישום שהגישה הפרקליטות הצבאית – אז זה תלוי בסוג העבירה: עבירות פליליות קלאסיות (אלימות, גניבה, פגיעה מינית, סמים) כרוכות ברישום פלילי וכך גם עריקות (רק אם נשפטת עליה בבית דין צבאי). עבירות כמו סירוב פקודה ונפקדות לא כרוכות ברישום פלילי. לקריאה נוספת.

ראו גם מדריך מפורט בנושא הכלא הצבאי.

לפי פקודות מטכ"ל נפקדות היא היעדרות משירות צבאי לתקופה של עד 20 ימים ועריקות היא היעדרות לתקופה שארוכה מ-20 ימים. בפועל, גורמים שונים בצבא משתמשים במונחים "עריק" ו"נפקד" בדרכים שונות, בין היתר בניסיון להפחיד חיילים שנעדרים מהיחידה. בכל מקרה, אם אתה נמצא במצב של עריקות או נפקדות, עדיף שתסדיר את העניין מול הצבא כמה שיותר מהר, וכך הסיכוי שתישפט ותיכנס לכלא יקטן. מאוד מאוד מומלץ להתייעץ עם רשת הליווי לפני שתסגיר את עצמך.  

לקריאה נוספת 

נתחיל מהחדשות הטובות: באמת בכל המקרים שפגשנו, מי שבאמת מתעקש ורוצה – יקבל פטור משירות צבאי על רקע נפשי. עם זאת, זה יכול להיות תהליך לא פשוט וצריך לגשת אליו עם ידע מוקדם. בצבא ובציבור הרחב מסתובבות כל מיני שמועות על שתיים-שלוש מילות קסם שצריך להגיד לקב"ן כדי שהכל יסתדר, אבל זה לא מידע אמין שאפשר להסתמך עליו. לרוב אלה שמועות, ומה שעובד לעשרה אנשים לאו דווקא יעבוד לך, וההפך.

לקריאה נוספת

לגבי מלש"בים (נערות ונערים שתאריך הגיוס שלהם עוד לא הגיע) – זה לא נכון. לגבי חיילים בשירות סדיר או בשירות מילואים פעיל – זה נכון רק במקרים שבהם המפקדים מתרשמים שחיילת נמצאת במצב של מצוקה נפשית מיידית וחמורה. לדוגמה, כשמפקדת סבורה כי את נמצאת בסכנה ממשית לפגוע בעצמך – היא חייבת לשלוח אותך לראות קב"ן בתוך 48 שעות. אם המפקדים לא חושבים שמדובר במצוקה נפשית חמורה, הנוהל הוא כמו לגבי כל פגישה עם רופא מומחה, שהצבא מתחייב לקבוע בתוך 14 ימים מאז שביקשת, אבל בפועל יש סיכוי שזה יקח יותר זמן. בכל מקרה, גם אם המצב נוראי עכשיו, בשום אופן אל תפגעו בעצמכם ואל תנסו לזייף ניסיון התאבדות או פגיעה עצמית. זה מסוכן, זה לא יעזור וזה יכול ליצור בעיות חדשות בלי לפתור את הקיימות. ניסיון אובדני יכול להביא, במקרים מסוימים לפגיעה ממשית בגוף, לכליאה, או לאשפוז כפוי, וזירוז פגישה עם קב"ן זו לא סיבה טובה לשקר ולהסתבך.

אם לא אפשרו לך לראות קב"ן תוך פרק הזמן הנדרש על-פי הנוהל, תוכל לפנות לנציב קבילות החיילים, מוקד מקול הלב, או לקצינת פניות הציבור.

לקריאה נוספת

לא, וגם אין צורך. כמו הקב"ן או הפסיכיאטר הצבאי, גם פסיכיאטר או פסיכולוג אזרחי שממנו אתם מעוניינים לקבל אבחנה צריך להתרשם ממצבכם הנפשי. הצבא גם עשוי להתייחס בספקנות לפסיכיאטרים שידועים ככאלה שעוזרים למי שרוצה להשתחרר. ניתן לפנות לפסיכולוגים או לפסיכיאטרים דרך קופות החולים, באמצעות שירותים פסיכולוגיים המופעלים על-ידי ארגונים ומוסדות שונים. נדגיש שאתן לא צריכות לקבל מהפסיכולוגית או הפסיכיאטרית מכתב המלצה שמיועד במיוחד לצבא. כל מסמך שמסמך שמעיד על מצבכן הנפשי והתפקודי – יספיק.

שימו לב שבסיס הפניה הוא המצוקה הנפשית שלכם. הצבא לא רואה בקשיים אל מול היחס שקיבלתם מהצבא או בחששות או בחרדות שלכם מפני השירות הצבאי, כמצב 'נפשי' שדורש שחרור. לעיתים אף רואה בכך סיבה למשמע יותר. 

לקריאה נוספת

לפני יום הגיוס – אפשר לשלוח  פניה באזור האישי באתר מתגייסים למיטב כמה שיותר מוקדם, עם בקשה קצרה שמסבירה למה את רוצה לפגוש קב”ן, בצירוף  מסמכים מפסיכולוג או פסיכיאטר שמחזקים את בקשתך ומעידים על מצבך הרגשי והנפשי. סיכוי גבוה שתבקשו להביא מבית הספר מסמך שמעיד על תפקודכם/אי תפקודכם, ולכתוב מכתב "מוטיבציה" על המוטיבציה או אי המוטיבציה שלכם להתגייס. 

בצו הראשון – בכל אחת מהתחנות בצו הראשון תוכלי לבקש פגישה עם קב”ן, ואף להתעקש שהבקשה תירשם.  אם מצבך הנפשי דורש זאת על הצבא לאפשר לך להיפגש עם קב”ן לפני קביעת הפרופיל.

ביום הגיוס – אפשר לראות קב”ן ביום הגיוס. כדי להגדיל את הסיכוי שזה יקרה, חשוב מאוד לבקש זאת לפני שמכניסים אותך לתהליך החיול. סביר שתצטרכו להתעקש על כך.

אחרי הגיוס – בזמן שירות סדיר תוכל לבקש מהמפקד האישי שלך או ממרפאת הבסיס לראות קב”ן. מאוד יכול להיות שיהיה צורך להפעיל לחץ ולחזור על הבקשה שוב ושוב כדי לקבל פגישה. מסמך מקצועי חיצוני המעיד על מצבך הנפשי, אם הוא מצביע על קיומה של בעיה חריפה יחסית, יכול לזרז את התהליך.

נפקדים / עריקים –  בכל שלב או פעולה מול הצבא כשאתם עריקים או נפקדים יכול להיות שיעצרו אתכם וישלחו אתכם למשפט, ולכן מאוד כדאי לפני כן ליצור קשר עם רשת הליווי. מניסיוננו, תיתכן התייחסות שונה לעריקים ונפקדים שנמצאים במצוקה נפשית. אם זה המצב, תוכלו לפנות למרפ"א, מרפאת בריאות הנפש בצריפין (או לירפ"א, המרפאה המקבילה של חיל האוויר). לעיתים צריך לשבת שם כמה שעות ולהתעקש שיקבעו לך פגישה עם קב”ן תורן (או קפ”ס תורן – קצין פסיכולוגיה של חיל האוויר) ללא תור, או שידברו עם היחידה שלך ויבקשו מהם לקבוע לך פגישה עם קב”ן. 

מילואים – הבקשה לקב"ן במקרה של מילואימניקים נעשית דרךקצינת הקישור או המפקדת האישית, על הבקשה לכלול מסמכים מפסיכולוג או פסיכיאטר אזרחי. בזמן שירות מילואים פעיל, פנייה לקב"ן נעשית בתוך היחידה, כמו אצל חיילי חובה.

לקריאה נוספת

מבחינת הצבא אם לא הוכחתם אחרת עוד בצו הראשון, אז אין לכם בעיות נפשיות, ואם המצב השתנה  יהיה עליכם להוכיח זאת, ושיחת טלפון לא תספיק. אפשר לנסות להפעיל לחץ על הצבאבאמצעות פנייה של ההורים או האפוטרופוס שלכן, או לפנות ישירות (בעצמכם, או דרך הורים או חברים קרובים ומודאגים) לגורמים אחרים בצבא, כמו מוקד חיל הרפואה או קצינת פניות הציבור. 

אבל נדיר שהצבא מאפשר שיחה עם קב"ן לאחר פניה שאינה מגובה במסמכים רפואיים. אם תפנו לגורמים הצבאיים בצירוף אישור מגורם אזרחי על כך שאתן אכן סובלות מבעיה נפשית, יקחו את הבקשה שלכן יותר ברצינות. פסיכולוג, פסיכיאטר, עובד סוציאלי והיועצת מבית הספר הן אפשרויות טובות, כשלפסיכיאטר או פסיכולוג קליני, בתור מומחים לבריאות הנפש, יש עדיפות. אישור מקצועי כזה יעזור לכם לקבוע תור לקב"ן ולשכנע את הגורמים הצבאיים שבאמת יש לכם בעיה ושאתם לא מתחזים.

קחו בחשבון שברוב המקרים תצטרכו לקיים כמה פגישות עם הפסיכולוגית או הפסיכיאטרית לפני שתקבלו ממנה אישור על מצבכן. במצבים קיצוניים, או אם אתם חיילים בשירות סדיר (שאינם מבוטחים בקופות החולים האזרחיות) שנמצאים במצב של מצוקה נפשית קשה, אפשר לפגוש פסיכיאטרבמיון של בת חולים (אפשר ללכת לבית חולים רגיל, אין צורך ללכת לבית חולים פסיכיאטרי). רצוי להגיע בלווית חבר או קרוב משפחה שיוכל לתקשר את המצוקה, יתמוך בכם וימתין אתכם שם. זה יכול לקחת כמה שעות. ביציאה מבית החוליםן תקבלו מכתב סיכום ("מכתב שחרור"), ובו חוות דעת על מצבכם הנפשי מהפסיכיאטר שבדק אותכם.

שימו לב שבסיס הפניה הוא המצוקה הנפשית שלכם. הצבא לא רואה בקשיים אל מול היחס שקיבלתם מהצבא או בחששות או בחרדות שלכם מפני השירות הצבאי, כמצב 'נפשי' שדורש שחרור. לעיתים אף רואה בכך סיבה למשמע יותר. 

לקריאה נוספת

תשובה קצרה – כן! אבל זה לא תמיד פשוט.

כמעט בטוח שאם תבקשו קב"ן, יגידו לכם שזה אפשרי רק אחרי שתעברו שרשרת חיול או שתגיעו לטירונות. זה שקר, שנאמר במטרה להתנער מכן ולהעביר אתכן לטיפול מי שאחראי על השלב הבא של התהליך. יתכן גם שיפעילו עליכן מניפולציות שונות, כמו להבטיח שאם תעשי כך וכך תקבלי מה שתרצי, ואם לא – תיכנסי לכלא, או להציג שלבים בשרשרת החיול בתור "ראיון מקדים" לפני הקב"ן וכדומה. מומלץ להתעלם מההבטחות ומהאיומים ולדבוק בבקשתכן לראות קב"ן באופן מיידי (אם כי ישנם סיכויים שתמצאו את עצמכם עולים למשפט צבאי). אם אתן צריכות לראות קב"ן ביום הגיוס, אין שום סיבה שתתחילו את תהליכי הגיוס (שרשרת החיול והמשך הגיוס). ככל שתתקדמו יותר בתהליך הדרך למשרד הקב"ן תיעשה קשה יותר. ככל שאתן נכנסות יותר עמוק למערכת – הדרך החוצה מתארכת.

מי שפוגש אתכן בלשכת הגיוס/בבקום יפנה אתכם לקב”ן אם הוא יבין שאתם באמת זקוקים לכך בגלל מצוקה נפשית, ולא כי אתם סתם דורשים פגישה. חשוב שיבין שאתם באמת לא מסוגלים לעבור שרשרת חיול, ולא סתם מתעקשים. אם תנהגו באותנטיות וגם באסרטיביות (לא באגרסיביות!), יש סיכוי טוב שאחד האחראים ישתכנע שצריך לדאוג לכם, ושבסופו של דבר תראו את הקב"ן.

לקריאה נוספת